תחילה, חשוב לדעת שהנשק המסוכן ביותר של היצר הרע הוא 'כֹּח הַמְדַמֶּה', אפילו אדם 'ירא שמים' עם כוונות אמִתיות להתחזקות, אם אינו מחובר לדעת תורה אמִתית, רוב הסיכויים שילך שולל אחר 'כֹּח הַמְדַמֶּה' לתכלית ולמטרות כוזבות שליליות, שידמו לו כאמִתיות.
הנה משל נחמד ומסר נפלא להמחשה: מעשה בעגלון האישי של הסוחר העשיר אשר הוזעק באחד מן הימים בדחיפות לטירת העשיר, למשימה והסעה חשאית. המטרה - 'הזמיר'. העשיר שמע על ציפור נדירה הנקראת 'זמיר', אשר נמצאה במרחק כשלושת ימי נסיעה מהארמון, ומוצעת למכירה באחת החנויות לבעלי חיים בעיר הסמוכה.
מיד יצאו העגלון והעשיר למסע, ולאחר שלושה ימי נסיעה בדרך עקלקלה וקשה, הגיעו ליעדם, רכשו את הציפור הנדירה בסכום עתק, ושמחת העשיר הרקיעה שחקים. העגלון התמים, שאינו מבין כלל בציפורים, חשב לתומו, שאם העשיר החשוב השקיע הון רב ומאמץ גדול כל כך להביא את הציפור לשולחנו אין שום ספק שטעמה של הציפור כטעם גן עדן. חזר העגלון לביתו וסיפר לאשתו על הציפור הנדירה, והחליטו שכדאי ומשתלם לחסוך פרוטה לפרוטה, כדי לטעום את טעמה המיוחד של ציפור 'הזמיר', ולפחות פעם אחת בחיים להנות כמו אנשים עשירים וחשובים... וכך התחילו העגלון ובת זוגתו לחסוך פרוטה לפרוטה, וכעבור שנים של עמל ויגיעה, הגיעו לסכום הנדרש.
העגלון חזר על אותו מסע מפרך ולאותה חנות, רכש גם הוא את ציפור 'הזמיר' והזדרז חזרה לביתו, אשתו מיהרה להסיק את התנור, תיבלה את הציפור, ולאחר שנראה שהמאכל מוכן, הגישה את 'מעדן המלכים' לבעלה. העגלון, כולו התרגשות, ניגש לאכול את המעדן, ובטעימה הראשונה, הקיא את נשמתו...
מבולבל וכועס רץ לטירת העשיר להתריס על ה'שקר הגדול', הסוחר העשיר שמע את כל הסיפור, ולא ידע אם לבכות או לצחוק, בעדינות ניסה לגלות לעגלון את טעותו, שהייחודיות של 'הזמיר' הוא קולה הערב והנדיר ולא טעם בשרה. כעסו של העגלון הומר לצער החמצה, ורק אז הבין שכל טרחתו ויגיעתו הרבה היו לריק ושהוא בעצם 'פיספס' את התכלית.
כל אדם צריך לברר לעצמו, כמובן על פי התורה הקדושה והחכמים - מהו היעד הסופי, תכלית הכל, והדרך אליה.
בעיקר בדורנו, רב הבלבול והספק היכן להשקיע את היגיעה ואת הזמן היקר של חיינו, ומאחר שזמננו בעולם הזה מוגבל, לא שייך שנעמול לשווא ליעדים מדומים, הרי 'אם בגבורות שמונים שנה'. על כן מדגיש הרמח"ל, מיד בתחילת ספרו 'מסילת ישרים':
"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו".
דורנו מאופיין כדור 'עקבתא דמשיחא'. דור, שבירור האמת בו קשה שבעתיים מדורות קודמים. לדוגמא: באחת הנבואות המיוחסות לדורנו נאמר הפסוק "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת..." (ישעיה נט' טו').
מבארת הגמרא (סנהדרין צז'): "אמרי דבי רב (אמרו בבית מדרשו של רב), מלמד שנעשית עדרים עדרים, והולכת לה".
מפרש ה'אורח מישרים': אין להבין שלא תהיה אמת בעולם, אלא שיהיו בעולם הרבה כִּתּוֹת, שכל אחת תאמר, שרק אצלה האמת וכל השאר שקר, ולכן לא ידעו מהי אכן האמת (ועיין עוד ב'לקוטי הלכות', קריאת התורה, ו'-יח').
זאת ועוד, שאי אפשר להתעלם מפירוש רבינו חיים בן עטר זצוק"ל על התורה בספרו 'אור החיים' בדבריו המפורסמים על דורות הגאולה, ועל המציאות של חמישים שערי טומאה, מציאות של הסתר וטומאה שמעולם לא היתה, ואפילו בגלות מצרים שהיתה טומאה נוראה, לא עברו ישראל את שער הארבעים ותשעה. וכך לשונו. "כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בחמישים שערי טומאה..." (שמות ג, ח).
המציאות היום מאופיינת בהתגשמות נבואת 'קיבוץ הגלויות' - קיבוץ 'הזרמים' השונים ביהדות, קיבוץ העדות השונות מכל קצוות תבל, ובמרכזה תנועת התשובה ההמונית, ומיעוט ההדרכה.
