קשר אישי
"גם אין איש שם על לב להתבונן בתרופה היקרה אשר המציאו לנו הראשונים, עליהם השלום, אשר על ידה יוכל האדם אשר הוא רשע גמור, להתהפך מן הקצה להיות צדיק גמור וצדיק תמים, והיא מעלת ומדת 'התבודדות', אשר המעלה הזאת היא השער הגדול לכנוס בה אל שערי תשובה, והמדה היקרה הזאת היא המפתח הגדול לפתוח בו שערי יראת השם"151.
בנוסף לתפילות שתיקנו לנו חז"ל, חובה עלינו להוסיף לעבודת התפילה את עבודת ה'התבודדות' - בקשות אישיות, הודאה ותשובה. מטרת ה'התבודדות' להרגיש את ה' יתברך, שהוא קרוב ואוהב בכל הזמנים, בין בעליה ובין בירידה, ובכך לחזק את עניין האמונה, הבטחון והשגחה פרטית.
לדוגמא, כאשר האדם מבקש מבוראו על צורך ממשי, חסרון גדול המעיק עליו בעניין גשמי או רוחני, וה' יתברך ברחמיו ממלא את מבוקשו, ודאי שיהיה קל לאדם כזה 'להרגיש' הכרת הטוב לבורא עולם המיטיב עִמו, ואמונתו תתחזק מאוד בהשגחה פרטית, שהרי לאחר שהתפלל על הדבר ונענה, לא מן החכמה הוא לתלות בטבע ובמקרה.
כתוצאה 'מהרגש' ההשגחה הפרטית, האדם מתחזק באמונה ובתפילה ומבקש על יותר פרטים וחוזר חלילה, וכך מתעלה ועולה באמונה ש'אין עוד מלבדו', אפילו בפרטים הקטנים היום יומיים.
כך מובא במשנה ברורה (סימן קכב' ח'): "כתב ה'חיי אדם' (כד' יט') נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום, ביחוד על צרכיו ופרנסתו ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת ושלא ימצא ח"ו פסול בזרעו וכל מה שיודע בליבו שצריך לו ואם אינו יודע לדבר צחות בלשון הקודש יאמרנה אף בלשון אשכנז רק שיהיה מקירות לבו. וטוב יותר לקבוע תפלות על כל העניינים הצריכים לו אחר שסיים כל הי"ח מִלְּקָבְעָם בברכת 'שומע תפילה' כדי שכשיצטרך לענות קדיש או קדושה יהיה יוכל לענות אחר אמירתו יהיו לרצון לכולי עלמא"152.
גם בתפילות האישיות נחוץ להיעזר בעצת הצדיקים, כדי לקבל את המבנה והצורה של הגשת הדברים. אך רצוי להיעזר בעצות בצורה כללית בלבד, משום שעיקר עניין ה'התבודדות' הוא הקשר האישי והתיקון הפרטני ע"פ שורש נשמת כל אחד ואחד.
ה'התבודדות' בכלליות, מחולקת לארבעה חלקים:
א - ישוב הדעת
ב - הודאה
ג - חשבון נפש - תשובה
ד – בקשה
151 ציטוט מהספר הנפלא 'דברי אמת' של רבי אלכסנדר משה לפידות זצ"ל מתלמידי הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל.
152 מובא ב'נשמתין חדתין' (פרשת ויחי) בשם הרב מורגנשטרן שליט"א שאפשר, למי שקשה לו לקיים את מצות ההתבודדות כל יום, לחלק את זמנו, ובכל אחת מג' התפילות יוסיף דיבורים אישיים לה' יתברך מעומק הלב ע"כ. וזה כדברי הגמרא בברכות (לא.): "כשהיה רבי עקיבא מתפלל... אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחוויות". אומר המשנה ברורה (קד' ס"ק ט'), "והיינו בתחנונים שלאחר התפילה". ועל פי זה, יש החוששים להפסיד מעלת ה'חזרה', אומר ה'בן איש חי' שאין חשש (שנה א' כי תשא ו'): "שגם תפילתו תהיה שלמה בסוד החזרה מאחר שנכללת עם תפילת אותו ציבור" (עיין שם).