עבודת 'ימין' ו'שמאל'



עבודתו של האדם צריכה להתחלק באופן כללי ל'עבודת הימין' - מדת החסד, ול'עבודת השמאל' - מדת הגבורה, ו'הקו האמצעי' המאחד אותם נקרא - מדת התפארת - מדת האמת196, המיזוג הנכון של 'אהבה' 'ויראה', חסד וגבורה, בבחינת מֹאזְנֵי צֶדֶק.


'עבודת הימין' - פירושה 'כח הנתינה' - לימוד זכות, ראייה חיובית על עצמו, על חבריו ועל כל מעשי ה' באמונה 'מעל הדעת', שהכל לטובה. זמנה - רוב ככל היום.


ראייה חיובית על 'עצמו': ללכת עם אמונה תמימה במאמר חז"ל "בשבילי נברא העולם", דהיינו לדעת שה' יתברך אוהב אותי בכל מצב וזמן, ללא שום תנאי מוקדם, בבחינת בנים אתם לה' אלוקיכם197, ולכן כל מה שעובר עלי בלי יוצא מן הכלל, אלו הם 'סימני דרך', השגחה פרטית ודיבורים של ה' יתברך המתייחסים אלי לטובתי, הבאים לעוררני ולכוון את דרכי לעבודת ה'השפעה' והאמונה, תיקון המדות ו'התכלית', והרבה שליחים לה' יתברך, וקרוב קרוב קודם.

התבוננות בסימני ההשגחה עד הפרטים הקטנים ביותר, בכוחה ליצור ולבנות קשר אישי נפלא בינינו ובין בורא עולם, להכניס סיפוק ושמחה עצומה לחיינו ולפעול ולהמשיך השפעות נפלאות על נפשנו ועל העולם כולו.


לפיכך, בנוסף לעבודת ההתבוננות בחסדי ה' אנו צריכים להחשיב מאוד את עבודתנו ולשמוח מאוד בכל דבור, מעשה ומחשבה שהצלחנו להתגבר ולצאת מהעצלות ומ'אהבה עצמית' לכבוד ה' יתברך, בפרט בדורנו - דור 'עיקבתא דמשיחא' שעליו אמר האר"י הקדוש כי מעשה קטן בדור זה, שקול כנגד כמה מצוות גדולות שבדורות עברו, כי בדורות אלו הטומאה והקליפה גוברים מאוד, כלומר המניעות, העיכובים והבלבולים בקיום תורה ומצוות גוברים מאוד מאוד עד אין קץ ('שער הגלגולים' לח' פ').


ראייה חיובית על חבירו: להתחזק מאוד בלימוד זכות באמונה על כלל ישראל, ולדעת שכל אחד מהם נשמה קדושה, חלק א-לוה ממעל, קדושים וטהורים במהותם ושורשם, וכל רע שנראה בהם, הינו דבר חיצוני למהותם הטהורה, כדוגמת אבן יהלום זך שנפל לרפש וטיט, שאינו נפגם במהותו, אלא מתלכלך בחיצוניותו.

לכן חשוב לחפש ולמצוא באחינו בית ישראל את המיוחדות והמעלות שבכל אחד ואחד, להחמיא ולכבדם על כך מאוד. ושלמות המדרגה נבחנת ברגש אמִתי של שמחה בשמחתם, והשתתפות בצערם.


ראיה חיובית על מעשי ה': כשם שיש מצוה מדאורייתא לדון את חבירו לכף זכות כך גם את מעשי ה' מצוה לדון לכף זכות, וכל מעשה שנראה ומרגיש לנו כרע הנוטה לפרשנות של חובה, כמו למשל: "לא מגיע לי" או "מה כבר עשיתי שמגיע לי עונש כזה" וכו' מצוה עלינו להאמין שהוא באמת טובה גדולה ולפרש את המעשה לזכות, בין אם הוא מסובב כלפינו, ובין אם הוא מסובב כלפי הנהגת העולם כולו.


'עבודת הימין' בכללותה, מציעה לנו 'חיים טובים' גם בעולם הזה, לחיות באמונה, ברגיעה ושמחה מתוך ידיעה שהכל מה' וכל מה שה' עושה לטובה הוא עושה, ואפילו מבחינה גשמית התועלת עצומה, כי ידוע שלא מעט מחלות נולדות מסערות רגשיות של דאגות, מתחים וכעסים.


הסתכלות חיובית בכלל כאשר היא מודרכת ע"פ תורה ואמונה נבחנת ומתבטאת במדת ההסתפקות והשמחה בחלקנו, וכן בנתינת שבח, הכרת הטוב והודיה לה' יתברך על קטן כגדול שקבלנו או זכינו לאחוז משהו בקדושה ורוחניות, וככל שנוסיף בעבודה זו, כך יתפשט עלינו ועל העולם כולו שפע של חסדים, ברכה והצלחה, בבחינת 'ברוך מִדבק בברוך' בסוד 'השוואת הצורה'.

אמנם, שפע החסדים מבורא עולם נועד אך ורק לשימוש הקדושה, בבחינת "וְאוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא" (תפילת שחרית) ולא ח"ו למילוי תאוותינו וחשקינו האנוכיים, שאז 'אין ארור מידבק בברוך' בסוד 'שינוי הצורה'198.


אם יבוא אדם ויטען שחיפש ולא מצא באחרים או בעצמו נקודות טובות להתחזק וּלְשַׂמֵּחַ עצמו בהם אפשר שבאמת החסרון באותו אדם, שאלמלא שוחד המדות הרעות ו'כח הנטילה' המעוורות את עיני שכלו מלראות טוב, היה רואה רוחניות וחסדים טובים כל היום199, היות ואין מציאות בעולם שאין בה טוב, שנאמר (תהילים פט' ג'): "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם". וב'שיר השירים' על הפסוק (ד' ג'): "...כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ". "ריקנים שבך מלאים מצות כרימון" (רש"י).

כל יהודי שיש בו דעת, עם מעט התבוננות בתוך עצמו ובזולתו יכול לראות ולידע בוודאות שיש בו לא מעט טוב200.


נמצנו למדים ע"פ 'עבודת הימין', שכל אדם מישראל באפשרותו להיות תמיד בשמחה, דהיינו לשמח את עצמו בדבר טוב שיש בו או שעשה דבר טוב, וכל שכן שומרי תורה ומצוות שאין קץ וגבול לאוצר הגנוז להם.



196 עיין לעיל בנושא 'מדת האמת'.

197 על כן תיקנו לנו חז"ל לברך בשם ומלכות, בשחרית 'הבוחר בעמו ישראל באהבה'. ובערבית,  'אוהב את עמו ישראל'.

198 'ברכת שלום', ספרו של בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל 'הסולם' זצ"ל.

199 עיין מקור הדברים בנושא 'הקשר בין הנתינה לאמונה'.

200 עיין לקמן בנושא 'אזמרה'.