'עבודת השמאל'

מובא בספר הקדוש 'רשפי אש דת' (שער העבודה) על הצורך בעבודת ה' ב'אהבה' ו'ביראה' גם יחד, ורק בהתכללותם תהיה העבודה שלמה. אמרו בירושלמי (ברכות פ"ט): "עבוד מאהבה, עבוד מיראה - עבוד מאהבה, שאם באת לשנוא, דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא. עבוד מיראה, שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא ואין ירא בועט".

וכן בעניין שלמות עשיית המצוות, "שמיראה בא הזהירות ממצוות לא תעשה, ומאהבה הזריזות במצוות עשה, לעשות נחת רוח לאהובו שהוא ה' יתברך" (ר' צדוק הכהן מלובלין - 'פרי צדיק' דברים חג הסוכות).

מובא ברשב"ץ (אבות א'): "...ואמרו רז"ל עבוד מאהבה. עבוד מיראה. עשה מאהבה, שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא עשה מיראה שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא ואין ירא בועט... האוהב לא ישכח דבר ממה שצווה לעשותו, והירא לא יעשה דבר ממה שהוזהר שלא לעשותו. וצירוף היראה עם האהבה היא העבודה השלמה. שהעובד מתוך אהבה אפילו יכביד עליו אוהבו, אינו זז מעבודתו. וכן אפילו באים יסורין על אדם לא יהרהר כלל. ומתוך היראה, אינו מתחטא עליו כבן המתחטא על אביו מתוך אהבה. והיראה הזו שהזהיר עליה קרובה לאהבה היא, שלא אמר ויהי מורא גהינם עליכם אלא מורא שמים, כמי שירא לעבור על דברי אוהבו מרוב אהבתו אותו לא מיראת נקמה. וזו היתה יראת אברהם, שנאמר עליו 'כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה' [בראשית כב יב]. ולא בא אחר העקידה להפחית מעלתו שהיה אוהב, לקראו ירא אלהים, שהעקידה לא היתה ליראת עונש, כי מה עונש היה לו לירוא ממנו יותר משחיטת בנו יחידו אשר אהב, אבל היתה ליראת האלהים מרוב אהבתו אותו... בין עובד מאהבה במצות עשה, בין עובד מיראה במצות לא תעשה, שניהם צריכין שתהיה עבודתן לאהבת האל, לא לתקוות גמול ולא ליראת עונש..."

אופן נוסף המביא את עובד ה' לשלמות העבודה הוא עניין ההתחזקות גם ב'עבודת השמאל', דהיינו ביקורת השומרת על גבולות הקדושה.

מאחר ששורש הרע הוא 'הרצון לקבל לעצמו' אנו נשתדל ע"י עבודת השמאל לפשפש ולמשמש כדי לזהותו ולמגרו.

כותב הרמח"ל ('מסילת ישרים' שער הזהירות): "...כי הנה 'הפשפוש' במעשים הוא לחקור על כלל המעשים ולהתבונן בו, הנמצא בהם מעשים אשר לא יעשו, אשר אינם הולכים על פי מצוות ה' וחוקיו, כי כל אשר ימצא מאלה, יבערם מן העולם. אך 'המשמוש' היא החקירה אפילו במעשים הטובים עצמם, לחקור ולראות היש בעניינם איזה פניה אשר לא טובה או איזה חלק רע שיצטרך להסירו ולבערו. והרי זה כממשמש בבגד לבחון הטוב וחזק הוא או חלש ובלוי, כן ימשמש במעשיו לבחון תכונתם בתכלית ההבחנה עד שיישאר זך ונקי. כלל הדבר: יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומדה רעה, כל שכן עבירה ופשע".

הדגש ב'עבודת השמאל' הוא דווקא על 'ביקורת בונה' ולא ח"ו על ביקורת המולידה יאוש ורפיון בעבודת ה', ותדע, שהיא אחת מהמלכודות המתוחכמות ביותר של יצר הרע.

בעיקר צריך להזהר מיצר מיוחד המגיע אלינו מיד לאחר 'נפילה' ונסיון. כי בערמומיותו 'מציע' לנו את 'עבודת הביקורת' סמוך ממש ל'נפילה', וע"י כך יוליד בנו בהכרח כעס, עצבות ויאוש. ויתקיים בנו 'יצא שכרו בהפסדו', בא לתקן ויצא מקלקל²⁰¹.

עצת הצדיקים ואנשי מעשה, לסלק ולהסתלק מכל הרהור ומחשבה של ביקורת עצמית המתעסקת בעניין ה'נפילה', בזמן הנפילה, או בכל זמן אחר המתבטא 'בקטנות דמוחין', וְלִפְנוֹת מיד בתפילה לבורא עולם, שברחמיו יעזור לנו להסיח את דעתנו ממחשבות אלו ושייתן לנו כוחות להתחיל מחדש ולחזור ל'עבודה' מתוך שמחה 'עד יעבור זעם', ואז יפשפש וימשמש כנ"ל, וכל עצה או תחבולה שתעזור לנו להסיח את דעתנו סמוך לזמן ה'נפילה' תתקבל בברכה.

הכלל הוא: לעולם לא להתעסק בביקורת כל שהיא, בזמן 'ירידה' ובזמן 'קטנות דמוחין', אלא להמתין ל'שעת כושר' (עיין בנושא הבא).

201 פרקי אבות ה' יא', ועיין לעיל בנושא 'תשלך אמת ארצה' סיפור אישי.