לימדונו חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", ומאידך חז"ל עצמם תיקנו לנו בסדר התפילה לבקש על יראת שמים כמו לדוגמא: "...ויַחֵד לבבנו לאהבה וליראה את שמך...". וכן: "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" (תהילים פו' יא') וכד'.
ויש לעיין, כיצד מתיישבים דברי חז"ל אלו עם הכלל ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", דהיינו שרק יראת שמים נתונה לעבודת ובחירת האדם?
על שאלה זו עונה הרב דסלר זצ"ל ('מכתב מאליהו' ג' 69) בהתבסס על דברי הרמ"ק בריש ספר 'תומר דבורה', שהחוטא עושה את העבירה על ידי כח שנותן לו הקדוש ברוך הוא באותו רגע ממש. ואם נתעמק נבחין שכאילו הוא יתברך עושה המעשה על פי בחירת האדם, וכאילו צמצם יכולתו למען בחירת האדם, והאדם כביכול, מכריח את הקדוש ברוך הוא להוציא לפועל את רצונו. נמצא, שהוא יתברך סובל עלבון גדול כביכול, ע"י חטא האדם.
על דרך זה, אם יתעמק אדם בתפילה יבחין שהכל ממנו יתברך, ויבוא לידי השגה שאף את הבחירה עצמה הוא יתברך מהווה ממש ברגע הבחירה, וממש כעושה את בחירתנו ע"י שפעו התמידי על האדם, ויכיר שחלקו של האדם הוא כה זעיר עד שכמעט אינו נבחן. [זוהי בחינת 'הסִבותָ לִבם אחורנית' (ברכות לא.)]. ככל שיתעמק הצדיק בתפילה יותר, יתמעט הפירוד שבינו לבין בוראו יתברך, ויראה כי עצם בחירתו נקודה דקה מאוד היא ובטלה במעשי ה', שהם המזכים לו את הכל ממש, עד שהוא מתפלל לה' יתברך, אפילו על עצם הבחירה, על יראת שמים.
לאחר שביארנו את חשיבות 'עמוד התפילה' וכחה, נשאר לנו רק להביא מספר עצות בקצרה מהצדיקים ומאנשי מעשה, אשר יעזרו לנו להתקרב לה' יתברך 'גם' דרך התפילה.
