התורה בדורנו
כתוב ב'פרקי היכלות' (כז'): "לא רצו (בנ"י) לבנות (את בית שני) עד שהבטיחם ה' יתברך לגלות להם רזי תורה."
ביאור הדבר, שכיון שידעו שהנבואה תיפסק חששו מלבנות את בית המקדש השני, כי חששו שמא לא יגיעו להשגות פנימיות, בבחינת ראיה ויישארו בבחינת חילול, ובמדרגה כזו ללא תורה בפנימיות הלב לא שייך בית מקדש. והבטיחם הקב"ה שע"י דרך העיון השכלי בתורה יגיעו להשיגה בפנים הלב.
מכאן, אומר הרב דסלר זצ"ל ('מכתב מאליהו' א' 223) תנחומים גדולים לנו כי גם אנו, העומדים בדור 'עקבתא דמשיחא', שהחיצוניות שולטת בו172, פתוח לפנינו דרך זה לעמול הרבה בתורה בעומק העיון ובעזרת ה' יתברך נוכל להגיע ע"י זה אל הארת הלב.
"...וככל שיורד הלב צריך לברר יותר בשכל ולהרבות בגילויים, וזוהי השתלשלות הדברים גם בדורנו בהתפתחות דרכי 'ההבנה' בגמרא בכל הישיבות הקדושות, וכן דרכי ברור אגדות חז"ל, כי בדור שבן דוד בא - דור שכולו חייב - לעומת התמעטות הלבבות צריכים התפתחות גדולה מאוד של ברורים שכליים" ('מכתב מאליהו' ג' 220).
בדורנו, דור עקבות משיח, נתגלה לנו ע"י גדולי הדור, 'דרך ההבנה' בהלכה ובאגדה, שמאירה אפילו לפחותי מדרגה וקטני ערך. וזוהי בחינת קבלת התורה שבדורנו ('מכתב מאליהו' ג' 55).
172 אומר הגר"א כי דור 'עקבתא דמשיחא' הוא מגלגולי נשמות הערב רב (ספרא דצניעותא א').