גדר ושורש כל הברכות
הרב דסלר זצ"ל ('מכתב מאליהו' ה' 368) מגלה לנו את סוד ופנימיות עניין ה'ברכות' שתיקנו לנו חז"ל וכיצד אנו נעזרים בו לעבודת ה'.
ה' יתברך פיזר עבורנו בכל המציאות הנאות ב'גוונים' שונים, על מנת שנהנה ונכיר לו יתברך טובה ע"י הברכה. לפיכך אמרו חז"ל הנהנה בלי ברכה נקרא גזלן (ברכות לה:).
תכלית כל הנאה היא הברכה שהאדם מברך על הנאתו
ותכלית כל ברכה היא ההתבוננות עד כדי 'הכרת הטוב'.
הרגשת 'הכרת הטוב' בזמן הברכה, לא רק שמצילה אותנו מ'מדת הנטילה' וכפיות הטובה, אלא גם הופכת אותנו להיות, כביכול 'נותנים' לבורא עולם126, בבחינת 'תנו עוז לא-להים'127, ולהדבק בו בסוד 'השוואת הצורה', שהרי למדנו לעיל ש'הכרת הטוב' היא בעצם 'נתינה', ו'נתינה' מולידה אהבה ודבקות.
את גדר יסוד כל ה'ברכות', אשר רובם ככולם מדרבנן, אנו למדים מברכת המזון שהיא מדאורייתא, שכל מהותה 'הכרת הטוב' לבורא עולם הזן ומפרנס לכל.
נמצא לפי זה שעיקר ושורש 'הברכות' הוא לאחר ההנאה, וזאת כדי שנקבע 'הכרת הטוב' במעשה, בבחינת 'אחרי הפעולות נמשכים הלבבות'128.
עבודתנו היא לשאוף ולהשתדל שהרגשת 'הכרת הטוב' בזמן הברכה תהיה בהתפעלות ומלב שמח, בהרגשה מוחשית שקיבלנו הטבה ומילוי לחסרוננו.
הרב דסלר זצ"ל מלמד אותנו שמברכת המזון ומיסוד 'הכרת הטוב' למדו חז"ל, אפילו על ברכת המצוות כגון: תפילין ציצית וכד'. אולם, בזמן ברכת המצוות אין הנאה גופנית מוחשית, לכן נדרשת מֵאִתָּנוּ התבוננות שכלית ואמונה שאנו עומדים לקבל מתנות עצומות, השפעה רוחנית, בעצם קיום המצוות, כי המטרה להגיע להרגשת 'הכרת הטוב' בעצם הברכה.
ומעתה מובן בפנימיות, מדוע חז"ל קבעו שיש לברך את ברכת המצוות 'עובר לעשייתן', כלומר שה'ברכה' תמיד תבוא לפני המצוה, ולא אחריה כבברכת המזון שההנאה שם מוחשית, כי מן הראוי שיכין האדם את עצמו לכוונתה ע"י התבוננות ואמונה.
כמו כן צריך התבוננות בכל ברכות השבח, כגון 'ברכות השחר', ברכות 'קריאת שמע', 'תפילת העמידה' וכד', היות וכל שבח הוא בחינה של נתינה לבורא עולם, 'השוואת הצורה' והורדת השפעות נפלאות לעולמנו, שגם עליהם ראוי להכיר טובה129.
אמנם לעניין העבודה. כיצד נכין את עצמנו להרגשת 'הכרת הטוב' בזמן אמירת הברכות?
ראשית, חיזוק האמונה ועבודת ההתבוננות בטובות שה' עשה ועושה עמנו ברוחניות ובגשמיות ולהזכיר לנו שבעצם איננו ראויים על פי מעשינו לשפע הברכות שאנו מקבלים כל רגע והכל בגדר מתנה, בבחינת "וְאִם תְּבַקֵשׁ לְנַקוֹתִי כִּמְטַהֵר וְכִמְצָרֵף כֶּסֶף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי מְאוּמָה"130, ובנוסף צריך לעורר את השמחה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לקיים תורה ומצוות שאוכלים מפירותיהם בעולם הזה ושכרן לנצח נצחים, בבחינת "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ..." (תהילים לא' כ').
באופן זה ה'ברכות' תקבלנה 'צורה' של 'הכרת הטוב'. ואם נתמיד בעבודת האמונה נקבל טעם רוחני ממש, בבחינת טעמו וראו כי טוב ה', ו'ראיית הלב' תביא אותנו ל'הכרת הטוב' אמִתית, 'נתינה' ודבקות בבורא יתברך.
בברכות שאינן כרוכות בהנאה מוחשית, כגון ברכה על המצוות, צריך להאמין לצדיקים שגילו לנו שעצם הברכות והמצוות מורידות עלינו שפע של ברכה וישועה בכל העניינים ושכרן נצחי, למרות שברוב המקרים הדבר נסתר מֵאִתָּנוּ131.
למעשה, צריך לעצור רגע קט לפני כל ברכה שיש בה שם השם ולהתבונן, היות ושם השם (י-ה-ו-ה) מורה על הנהגה של חסד והורדת השפעות לנבראים, בבחינת מתנת חינם. להתבונן בהטבה שאנו עומדים לקבל על פי נוסח הברכה, או בהטבה שקיבלנו, בברכות שלאחר ההנאה.
126 עיין לקמן בנושא אהבת ה'.
127 עיין ב'נפש החיים' שער א' פרק ג'.
128 "ואף על פי שהברכה הראשונה לפני ההנאה באה להתיר, מ"מ עיקר חלות דינה הוא דין ברכת השבח, ובכך שוָה היא לברכה שלאחר ההנאה דגם היא חלה מדין שבח והודאה על ההנאה. יוצא שעיקר חלות הדין דשתי הברכות שווה בזו ובזו" (רשימות שיעורים - רי"ד סולובייצ'יק, מסכת סוכה דף לט.).
129 בפנימיות העניין מובא ש"בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגילה להם סוד נפלא, תמצא שאחר כך אמר להם עוד חידושי תורה" (ליקוטי מוהר"ן קכו), בבחינת 'תנו עז לאלוקים' להוסיף השפעות.
130 וידוי הגדול של רבינו ניסים.
131 ברחמי ה' עלינו בדורנו זכינו לגילויים מדעיים נפלאים שיכולים לעזור לנו להרגיש בידיעה שהברכות והמצוות פועלות ממש, לדוגמא הוכיחו שדיבור חיובי פועל במערכת המקרוסקופית ומשפיע בפועל על החומר לטובה, כל שכן דיבור חיובי כברכת ה'. וכן הצליחו לפתח מצלמה חדישה שביכולתה להבחין בהילה סביב בני אדם. ניסו ובדקו באדם המניח תפילין וצבע ההילה השתנה, מה שלא קרה כאשר התפילין היו פסולות. ועוד רבות הדוגמאות המופיעות בספריו של הרב זמיר כהן שליט"א.