הרב דסלר זצ"ל מבאר שיש קשר ישיר בין מדרגת האמונה ובטחון לבין הצורך בהשתדלות ודרך ארץ ('מכתב מאליהו' א' מעמ' 195).
תדע, ששורש הצורך בהשתדלות בענייני העולם, נוצר מחמת חטא אדם הראשון, ככתוב בתורה הקדושה (בראשית ג' יז'- יט'): "וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמר לא תאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה כּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".
בדברי חז"ל מבואר שלפני החטא, אדם הראשון קיבל את כל צרכיו מן המוכן, הכל לצורך 'התכלית' - קיום תורה ומצוות על מנת לעשות נחת רוח לבורא יתברך, שנאמר (בראשית ב' טו'): "ויִּקַּח ה' אֱלוקִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ", אומרים חז"ל: "לְעָבְדָהּ" - מצוות עשה. "וּלְשָׁמְרָהּ" - מצוות לא תעשה ('תיקוני זוהר' נה').
נמצא, שהאדם בחטאו גרם את עונש ההשתדלות בענייני פרנסה ודרך ארץ.
מגלים לנו חז"ל שסיבת החטא היתה לשם שמים, האדם הראשון רצה לדעת גם את הרע ולהשתמש בו לעבודת ה', ובחטאו הוריד את עצמו ממדרגת גן עדן למדרגת עולם הזה, עולם השקר והדמיון שמדמה לאדם כאילו יש ממש במציאות הנראית לעין ובהתנהלותה בכוחות עצמה בחוקי טבע עצמאיים.
וידוע, שעונשי הקב"ה לא בדרך נקמה הם באים ח"ו, אלא בדרך לימוד ותיקון החטא, על כן ראתה חכמתו יתברך, שתיקונו יהיה, שבהיותו בתוך ההסתר, בתוך ענייני השתדלות ע"פ דרך הטבע יתעלה להבחין בלבבו שכוחות הטבע באמת דמיון וכל המציאות מתנהלת ברצונו יתברך והכל בהשגחה מדוקדקת להפליא מעל הטבע, בבחינת אפס זולתו.
אמנם נסיון זה הוא מן הקשים ביותר, כי הוא בכלל העניינים אשר עצם המעשה מתנגד לכוונה. כלומר מצד אחד אדם פועל ומשתדל במציאות טבעית מוחשית, ומאידך כוונתו צריכה להיות דבוקה בה' יתברך, שבאמת הוא הפועל הכל לבדו ומחיה כל רגע כל מעשה בראשית, "וְהוּא לְבַדּו עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים" (יג' עיקרי האמונה), בבחינת "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלוקים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד' לה').
כללו של דבר, בענייני עבודת ה' הרוחניים - עבודת המדות, חינוך ילדים, שלום בית וכו' נדרש מהאדם לעשות כל השתדלות אפשרית. בענייני העולם הזה הגשמיים - פרנסה, דירה, מותרות וכו' נדרש מהאדם להתגבר ולמעט ככל האפשר בהשתדלות לא נצרכת ע"פ ערכו ומדרגתו בגדרי ההכרח.
